בפרק זה נעסוק ב:
- מהי טיפוגרפיה
- היסטוריה
- סוגי פונטים
- מושגים בטיפוגרפיה
מהי טיפוגרפיה?
טיפוגרפיה היא אומנות עיצוב האותיות. עימוד הדף וסדר האותיות. ניתנת התייחסות לצורת האות לגודל הכתב והצורה שבה מסודר הנ"ל על פני העמוד. הכל במטרה להניב מהטקסט אשר הוא חלק מהעיצוב שלנו את התוצאה הנוחה והטובה ביותר לקריאה.
בגדול, תחום הטופוגרפיה מתחלק לשני חלקים עיקריים:טיפוגרפיה של גופן וטיפוגרפיה של טקסט.
 |
סגנונות טיפוגרפים שונים |
 |
קומפוזיציה של טיפוגרפיה בתנועה |
 |
שימוש בטיפוגרפיה בשלטי רחוב |
ההיסטוריה של טיפוגרפיה והתפתחות הדפוס
כתב הוא מערכת של סימנים. הסימנים יכולים להיות סמלים שהם מעין ציורים המייצגים עצמים פשוטים, או אותיות שהן סימנים גרפיים המייצגים הברות או הגאים. האותיות נרשמות זו לצד זו לצורך יצירת מילה בעלת משמעות שמתקבלת על ידי חיבור הצלילים של כל אות שממנה היא מורכבת. הסמלים נרשמים אחד ליד השני כדי ליצור משפט המחבר את העצמים השונים שכל סמל מייצג. לשפות שונות, ייתכנו צורות כתב שונות, אך ייתכנו להן גם צורות כתב זהות, (כמו האלפבית העברי המשמש גם את העברית וגם את היידיש והאלפבית הלטיני המשמש שפות אירופאיות רבות.) מצד שני ייתכנו לשפה אחת כמה כתבים שונים. כמו כן קיימים גם כתבים בינלאומיים להעברת מסרים, כמו כתב ברייל.
יוהן גוטנברג פיתח את תהליך הדפוס בסביבות שנת 1450. לפני פיתוח הדפוס, הדרך המעשית היחידה לשכפול טקסטים היתה העתקתם ביד. התהליך שפיתח גוטנברג, ושתוך שנים מעטות הפך לנפוץ בכל אירופה, היה מבוסס על שלושה מרכיבים עיקריים: שיטה יעילה ליציקת כמות גדולה של אותיות בודדות מסגסוגת עופרת, שיטה לסידור אותיות העופרת לכלל דפים שלמים של טקסט, ושיטת דפוס שאיפשרה לשכפל את גלופות המתכת שנוצרו מסידור האותיות על דפי נייר. תהליך הדפוס של גוטנברג נשמר ללא שינויים מהותיים במשך כארבע מאות שנה; שינויים בתהליך החלו לקרות רק מהמאה התשע עשרה.
סוגי פונטים
אנטומיה של פונט הינה מבנה האות המייחד אותה מהאחרות.
סריף -
תגים המעטרים את סוף הקווים באות, שהיא "סריפית".
סנס סריף -
Sans בצרפתית זה "בלי", ופונט סנס-סריפי הוא פונט ללא תגים המעטרים את סופי הקווים באותיות.
 |
אריאל-פונט סריפי, נרקיסים-פונט סנס סריפי |
לסרטון המדגים את המושגים שלמדנו בקישור הקודם, כנס לקישור זה והפעל את הסרטון Font Anatomy.
מושגים בטיפוגרפיה
בפרק זה נעסוק בשלושה מושגים:
-משקל
-קרנינג
-לדינג
מהו משקל של פונט?
משקל הוא גרסה עבה יותר או דקה יותר לפונט. משפחה של פונטים היא קבוצת פונטים שמבוססים על אותו מבנה, אך כל פונט בודד במשפחה הוא בעובי שונה מחברו. אם המעצב רוצה ליצור פונט שמיש – הוא חייב לעשות לו עוד משקלים (קל, כבד וכו').
 |
פונטים במישקלים שונים |
העין מזהה את האות לא רק לפי המבנה שלה, אלה גם לפי החללים שבתוכה. כעובדים של משקל של פונט, עלינו לקחת בחשבון שזהו למעשה פונט חדש. לכן, כאשר נשתנה את משקלו של הפונט, נגלה שאותיות מסוימות ייצרו חללים קטנים מאוד וכתוצאה מכך העין לא תזהה את האותיות בצורה נכונה. הפתרון הוא לשנות את הרוחב של האות שבה נוצרה "צפיפות" כתוצאה משינוי המשקל- לאוורר אותה יותר, כדי שלעין יהיה יותר קל לזהות אותה.
משקל שונה - ריווח שונה
הריווח של הפונט משתנה לפי משקלו. פונט כבד ידרוש ריווח צמוד יותר ופונט דק יותר ידרוש ריווח רחוק יותר. הסיבה לכך היא בגלל שבעוד האות ה"כבדה" יכולה לעמוד בפני עצמה, ויש לה נוכחות, אותיות דקות צמודות אחת ליד השניה יתנו לקבוצת האותיות מראה לא ברור, של קווים דקים צמודים זה לזה.
הקרנינג
הקרנינג הוא בעצם ריווח ידני, כוונון המרווח בין זוגות של אותיות על מנת להפוך אותן למושכות יותר ויזואלית, ליצור זרימה טובה יותר ולהקל על קריאה. הקרנינג בד"כ מיושם לזוגות אותיות בעבודות בעלות אות גדולה כגון כותרות, שלטי חוצות וכו.
הקרנינג לא מיועד רק לאותיות, ניתן ואף מומלץ ליצור קרנינג גם לזוגות אותיות\מספרים, אותיות\סימנים, סימנים\מספרים.
לדניג
הלדינג בעצם ריווח בין שורות או פסקאות על מנת לשפר ולהקל על הקריאות. הלדינג חשוב בעיקר בגושי טקסט גדולים ולכן הם צריכים להיות מרווחים היטב.
תרגיל מס' 1
- פתח את הקובץ בתוכנת הוורד.
- סמן בתוך הטקסט את המושגים הבאים: סריף/סנס סריף, משקלים, לדינג וקרנינג.
- לאחר שסימנת את המושגים, העלה את הקובץ הערוך לבלוג.
