בפרק זה נכיר מספר פונטים עיקריים בעברית כגון:
פרנק ריהל
חיים
סת"ם
נרקיס
בנוסף נלמד על השימושים השונים בפונטים אלה, היכן נהוג להשתמש בכל אחד מהם ואיזה תחושה וחוויה הם מעבירים.
חיים
האות חיים שמן שעוצבה בשנת 1933 ברוח הבאוהאוס על ידי יעקב חיים לויט, היתה מהפכה בתפישת הכתב העברי, שהיה עד אז מעוגל וגנדרני למדי. חיים שמן היא הסבתא של כל הדרמות, והיא בדיוק מה שנדרש לכותרות העיתונים היומיים, ממש עכשיו, בדיווחים השוטפים מרמאללה ומבית לחם.
איכשהו, כשמסתכלים עליה, מתבקש לחשוב שהאות העברית העונה לשם "חיים" עוצבה אי שם בשלהי 1967, לא רגע אחד לפני. חסונה ואגרסיווית, אדנותית וכובשת, בנויה לתלפיות, מלאה בעצמה ומודעת לכוחה. הבחירה המושלמת לכתוב בה "ביטחון", "מלחמה" או "אף שעל".
אבל לא. האות חיים, הידועה בפי המעצבים בכינוי "חיים שמן" (לעומת אחותה הצעירה ממנה, "חיים צר", שנולדה בהמשך), עוצבה בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת בווארשה על ידי יעקב חיים לויט ברוח הבאוהאוס, וחוללה מהפכה בתפישת הכתב העברי, שהיה עד אז מעוגל וגנדרני. עיצובה הנקי והמרובע התריס וקרא תיגר על מה שקדם לה - התנ"כי, הקישוטי והסריפי - מטען שהועמס ביגון על כתפיהן הדקות של האותיות העבריות ששבו מאירופה לפלשתינה.
מעצבי המדינה-שבדרך התקשו לעמוד בפני יתרונותיה הגלויים של האות הצעירה, הבולטת והקלה לשימוש, ותוך זמן קצר כבשה חיים את מעוזות הפרופגנדה והשיווק, ונמרחה בדיו שחורה ואדומה על כל כרזה פוליטית, פשקוויל, עיתון יומי או מודעה להצגה חדשה בתיאטרון הלאומי. ב-70 ומשהו השנים שחלפו מאז עוצבו מאות גופנים (פונטים) עבריים חדשים, אבל בעיתונים הגדולים ובמערכות הבחירות עדיין מתקשים להיפרד מחיים המקשישה. איכשהו, טרם נמצאה להם אות טובה יותר לכתוב בה "הזעם והאימה", "בדם קר" ו"הטרור חזר".
פרנק ריהל
חיים
סת"ם
נרקיס
בנוסף נלמד על השימושים השונים בפונטים אלה, היכן נהוג להשתמש בכל אחד מהם ואיזה תחושה וחוויה הם מעבירים.
 |
| טבלת פונטים |
פרנק-ריהל
פרנק ריהל, כאז כן היום, היתה המלכה. פרנק-ריהל, למי שאינו יודע, היא האות שבעזרתה כותבים את כל העיתונים היומיים ורוב הספרים בישראל. פרנק-ריהל היא האות שבעזרתה לומדים תלמידי כיתה א' ועולים חדשים את רזי השפה העברית. קרוב למאה שנה לאחר שעוצבה ב-1910 - על ידי פרנק רפאל, חזן מלייפציג, וסופר בשם ריהל, על בסיס אותיות דפוס איטלקיות מהמאה ה-16 - פרנק-ריהל היא עדיין הלחם במרגרינה של הטיפוגרפיה העברית.
 |
| פרנק ריהל מנוקד |
חיים
האות חיים שמן שעוצבה בשנת 1933 ברוח הבאוהאוס על ידי יעקב חיים לויט, היתה מהפכה בתפישת הכתב העברי, שהיה עד אז מעוגל וגנדרני למדי. חיים שמן היא הסבתא של כל הדרמות, והיא בדיוק מה שנדרש לכותרות העיתונים היומיים, ממש עכשיו, בדיווחים השוטפים מרמאללה ומבית לחם.
איכשהו, כשמסתכלים עליה, מתבקש לחשוב שהאות העברית העונה לשם "חיים" עוצבה אי שם בשלהי 1967, לא רגע אחד לפני. חסונה ואגרסיווית, אדנותית וכובשת, בנויה לתלפיות, מלאה בעצמה ומודעת לכוחה. הבחירה המושלמת לכתוב בה "ביטחון", "מלחמה" או "אף שעל".
אבל לא. האות חיים, הידועה בפי המעצבים בכינוי "חיים שמן" (לעומת אחותה הצעירה ממנה, "חיים צר", שנולדה בהמשך), עוצבה בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת בווארשה על ידי יעקב חיים לויט ברוח הבאוהאוס, וחוללה מהפכה בתפישת הכתב העברי, שהיה עד אז מעוגל וגנדרני. עיצובה הנקי והמרובע התריס וקרא תיגר על מה שקדם לה - התנ"כי, הקישוטי והסריפי - מטען שהועמס ביגון על כתפיהן הדקות של האותיות העבריות ששבו מאירופה לפלשתינה.
מעצבי המדינה-שבדרך התקשו לעמוד בפני יתרונותיה הגלויים של האות הצעירה, הבולטת והקלה לשימוש, ותוך זמן קצר כבשה חיים את מעוזות הפרופגנדה והשיווק, ונמרחה בדיו שחורה ואדומה על כל כרזה פוליטית, פשקוויל, עיתון יומי או מודעה להצגה חדשה בתיאטרון הלאומי. ב-70 ומשהו השנים שחלפו מאז עוצבו מאות גופנים (פונטים) עבריים חדשים, אבל בעיתונים הגדולים ובמערכות הבחירות עדיין מתקשים להיפרד מחיים המקשישה. איכשהו, טרם נמצאה להם אות טובה יותר לכתוב בה "הזעם והאימה", "בדם קר" ו"הטרור חזר".
 |
| פרנק ריהל לעומת חיים |
קישור נוסף לגרסאות מודרניות של הפונט "חיים"
נרקיס
נרקיס או "נרקיסים" היא משפחת גופנים שעיצב המעצב הגרפי צבי נרקיס. כל אותיות נרקיס בלוק בנויות מצורות גאומטריות פשוטות (ריבוע, עיגול ומשולש), בדגש על קריאות גבוהה ובהשפעת אותיות עבריות עתיקות שנמצאו חקוקות באבן או משובצות בפסיפסים בארץ ישראל. נרקיס בלוק היא בעלת קריאות גבוהה גם בגודל כתב זעיר ולכן הפכה להיות פופולרית בטפסים ממשלתיים ואחרים. כמו כן שימשה אות ה"בלוק" בפרסומות, עלונים ומגזינים.
לקריאה בהרחבה
לקריאה בהרחבה
 |
המעצב צבי נרקיס |
סת"ם
כתב סת"ם הינו כתב תנכ"י .
כתב סת"ם הינו כתב תנכ"י .
כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות (מוכרים בראשי התיבות: סת"ם) כרוכה בטכניקות מיוחדות של כתיבה כפי הנדרש על פי ההלכה היהודית, המפרטת את סוג הדיו, הקלף ואף את צורת הכתב (כתב סת"ם) ופרטים נוספים.
חלק מן האותיות בכתב סת"ם מעוטרות בתגים. התיוג נועד בעיקר ליפות את האותיות אם כי יש לו גם משמעות דרשנית ולפי הגמרא, רבי עקיבא היה לומד דרשות ממיקום התגים באותיות. חוסר תגים באותיות אינו פוסל את הכתב.
-מעל האותיות ג, ז, ט, נ, ע, צ, ש (הסימן: שעטנ"ז ג"ץ) יש שלושה תגים.
חלק מן האותיות בכתב סת"ם מעוטרות בתגים. התיוג נועד בעיקר ליפות את האותיות אם כי יש לו גם משמעות דרשנית ולפי הגמרא, רבי עקיבא היה לומד דרשות ממיקום התגים באותיות. חוסר תגים באותיות אינו פוסל את הכתב.
-מעל האותיות ג, ז, ט, נ, ע, צ, ש (הסימן: שעטנ"ז ג"ץ) יש שלושה תגים.
אחד מהדברים המורכבים שנדרש מסופר הסת"ם לדייק בהם היא כתיבת התגים באופן שלא יגעו אחד בשני. ביטוי מפורסם המבוסס על כובד המטלה אותה מבצע הסופר הוא: "מדקדק על קוצו של יוד" שפירושו שסופר הסת"ם נדרש לדקדק עד לפרט הקטן ביותר שזה הקוץ התחתון של האות יו"ד שחסרונו מעכב את כשרות האות.
תרגיל מס' 2
לאחר שהכרת את הפונטים השונים והשימושים בהם:
- חפש דוגמא לכל אחד מהפונטים לעיל במדיות הרלוונטיות.
- סרוק/צלם את הדוגמאות שמצאת והעלה אותן לבלוג.
- מתחת לכל דוגמא כתוב את שם הפונט המיושם בה וציין מאיפה היא לקוחה.
- עקוב אחר דוגמאות חבריך והשתתף לפחות ב-3 דיונים שתבחר.
תרגיל מס' 2
לאחר שהכרת את הפונטים השונים והשימושים בהם:
- חפש דוגמא לכל אחד מהפונטים לעיל במדיות הרלוונטיות.
- סרוק/צלם את הדוגמאות שמצאת והעלה אותן לבלוג.
- מתחת לכל דוגמא כתוב את שם הפונט המיושם בה וציין מאיפה היא לקוחה.
- עקוב אחר דוגמאות חבריך והשתתף לפחות ב-3 דיונים שתבחר.
